נהיר נ' עו"ד שמואל כהן קדוש

פסק דין

זוהי תובענה שעניינה פיצוי כספי בגין רשלנות מקצועית.

לטענת התובע, שכר את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו, על מנת לייצגו בהליכי ביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ. לדבריו, התרשל הנתבע עת לא מילא את שמות ארבעת החייבים בבקשה לביצוע שטר, אלא רשם שמה של חייבת אחת בלבד. לדבריו, עקב הטעות טענו החייבים בתיק ההוצל"פ כי כתב התביעה (קרי, הבקשה לביצוע שטר) אינו מגלה עילה, ומשכך יש למחוק את התובענה כנגדם, וכי היה והתובע יעתור לבית המשפט בבקשה לתקן את כתב התביעה, או אז עומדת להם הרשות להתגונן ללא דיון מפאת תיקון כתב התביעה בלבד. עקב כך, לטענת התובע, נגרמו לו נזקים שונים, שנבעו בין היתר מן הצורך של התובע להיוועץ עם עורך דין אחר תחת הנתבע לצורך תיקון הטעות, ומן הצורך של התובע להגיש לבית המשפט בקשות ותגובות שונות בעניין תיקון כתב התביעה. עוד מוסיף התובע וטוען כי ביום 5/8/2008 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשם יניב בוקר, לפיה יותר לתובע לתקן את כתב התביעה בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 750 ₪ בתוספת מע"מ. לאור כל אלה, טוען התובע כי הנתבע התרשל בביצוע תפקידו, ומכאן תביעתו.

לטענת הנתבע, ההוצאות אשר נפסקו לתובע ע"י כב' הרשם בוקר נפסקו לו בשל עקשנותו לנהל הליכי סרק ולא בשל תיקון כתב התביעה כנטען על ידו. לטענתו, אילו התובע היה מקבל עצתו המקצועית ומסכים ליתן רשות להתגונן לנתבעים בתיק ההוצל"פ, לא היו נפסקות כנגדו הוצאות כלשהן. עוד מוסיף הנתבע וטוען כי הטעות מאי מילוי שמות כל החייבים בבקשה לביצוע שטר הינה בגדר טעות טכנית וזניחה, וכי במידה והתובע היה מאפשר לנתבע להמשיך ולייצגו, היה מונע בכך את הטלת ההוצאות על שכם התובע. לדבריו, אי רישום החייבים בבקשה לביצוע שטר לא העלה ולא הוריד מאומה לעניין התביעה גופה, שכן בסופו של יום ניתנה לתובע הרשות לתקן את התביעה והתקבלה התנגדותם של החייבים. החייבים, לטענת הנתבע, הסכימו מראש לתיקון כתב התביעה, ואילו לא היה נוקט התובע בהליכי סרק בהם נקט, ולא היה מגיש תגובות על גבי תגובות תוך בזבוז זמנו היקר של הרשם, לא היו נפסקות נגדו הוצאות כלל.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי אכן נפלה טעות בבקשה לביצוע שטר שמולאה ע"י הנתבע, בכך שלא נרשמו שמות כל החייבים בסעיף ו' לבקשה תוך אבחנה בין חייבים לערבים. עוד מצאתי כי גם לשיטת התובע מדובר בפגם טכני, וכי לטענת התובע פגם זה נבע מהיעדר שדות להקלדת שמותיהם של כל החייבים בטופס הבקשה (ראו החלטת כב' הרשם בוקר מיום 5/8/2008, עמ' 1, ש' 4-8). זאת ועוד, מצאתי כי הנתבע הוכיח בפניי כי הגיע להסכמה דיונית עם ב"כ החייבים עו"ד בלק (אשר אף העיד בפניי על כך ביום 27/6/2010), לפיה יסכימו החייבים לתיקון הטעות בבקשה לביצוע שטר בתמורה להסכמת התובע למתן רשות להתגונן, וזאת ללא הוצאות. אמנם קיומה של הסכמה דיונית זו לא הוזכר במפורש בכתב ההגנה, אולם ניתן להסיק קיומה במשתמע מהאמור בסעיף 12 לכתב ההגנה. כמו כן, קיבלתי את עדותו של עו"ד בלק לפיה אכן הושגה הסכמה דיונית כזו כמהימנה, ומשכך מצאתי לדחות את טענת התובע לפיה מעולם לא הוצע לו ע"י הנתבע להיענות להסכמה דיונית זו. לא זו אף זו, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה מתגובתו של עו"ד בלק לבקשת התובע לתיקון פגם ניתן ללמוד שמעולם לא הושגה כל הסכמה (שכן לו הייתה הסכמה כזו, הרי שעו"ד בלק היה מציין עובדת קיומה בתגובתו לבקשת התובע), שכן תגובה זו הוגשה ביום 9/7/2008, דהיינו לאחר שהתובע החל לייצג עצמו ביום 29/5/2008 ובחר להגיש בקשה לתיקון פגם חלף מתן הסכמתו להסדר הדיוני המוצע. משבחר התובע בדרך זו, איני רואה סיבה מדוע היה על עו"ד בלק לציין את קיומה של ההסכמה הדיונית (שכאמור נדחתה ע"י התובע) בתגובתו לבקשה, לא כל שכן כאשר אזכור כזה של הסכמה דיונית אף אינו מקובל בהליכי הוצל"פ.

בנוסף, משטען התובע בפני כב' הרשם בוקר כי הפגם בבקשה לביצוע השטר הינו פגם טכני וזניח, אין הוא יכול לאחוז את החבל בשתי קצותיו ולטעון במסגרת תובענה זו כי פגם זה הינו פגם מהותי וחמור המגיע לכדי רשלנות מצידו של הנתבע. לפיכך, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה הנתבע התרשל בתפקידו עת לא רשם את שמות החייבים במקום המתאים בבקשה.

יחד עם זאת, הגם שקיבלתי את טענת הנתבע לפיה הציע לתובע להגיע להסכמה דיונית עם החייבים ודחיתי את טענת התובע כי הנתבע התרשל בתפקידו, פגם זה בבקשה המקורית לביצוע השטר הציב את התובע בפני שתי דרכי פעולה אפשריות, אשר כל אחת מהן בפני עצמה הרעה את מצבו לולא הפגם – האחת, התובע יכול היה להסכים ליתן לחייבים רשות להתגונן בתמורה להסכמתם לתיקון הפגם ללא הטלת הוצאות (אולם בכך היה מוותר על יתרון דיוני מסוים שהיה לו כתובע בתביעה שטרית, וזאת בלי דיון ובלי חקירת מצהירים על תצהיריהם), והשנייה, להגיש בקשה לתיקון פגם בבקשתו לביצוע השטר, עניין שהיה בוודאי כרוך בהוצאות כספיות נוספות. לפיכך, הרי שהיה בפגם בבקשה, טכני וזניח ככל שיהיה (והגם שאינו מגיע לדידי לכדי רשלנות מצידו של הנתבע), כדי להרע את מצבו של התובע, ועל כן מצאתי כי יהא זה צודק וראוי כי התובע יפוצה בשל פגם זה.

השאלה שנשאלת כעת היא בגין אילו מבין ראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה יפוצה התובע.

לא אוכל לפסוק לתובע פיצוי בגין ההוצאות שהוטלו עליו ע"י כב' הרשם בוקר בהחלטתו מיום 5/8/2008, שכן אף לשיטת התובע טרם שולמו הוצאות אלה, ובית משפט זה לא פוסק פיצוי בגין נזקים עתידיים.

לא אוכל לפסוק לתובע פיצוי בגין הוצאות ייעוץ משפטי נוסף והכנת הבקשות, שכן לא הוכח בפניי כדבעי הקשר הסיבתי בין הפגם הטכני בבקשה לביצוע שטר לבין הצורך בייעוץ הנוסף.

לא אוכל לפסוק לתובע פיצוי בגין טרדה ובטלת זמן, שכן בראש נזק זה התובע לא הוכיח בפניי את נזקיו הנטענים.

יחד עם זאת, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין שכר הטרחה המוכח ששילם לנתבע עבור הכנת הבקשה לביצוע שטר.

נוכח כל המקובץ, ולאחר שאיזנתי בין כלל השיקולים הרלוונטיים, הנני מקבלת את התובענה ולו בחלקה ומורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 300 ₪ בגין שכר הטרחה המוכח ששילם לנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (24/6/2009) ועד ליום התשלום בפועל, אגרת בית משפט בסך של 50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט ופיצוי בגין עגמת נפש בסך כולל של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"א, 21 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: